הגהות אמרי ברוך על שלחן ערוך חושן משפט תכ״ו

מהדורה: שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898

« Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 425 Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Klalei Tefisa »

מקור שולחן ערוך, חושן משפט תכ״ו

1 חייב אדם להציל את חבירו בין בגופו בין בממונו. ובו סעיף אחד: הרואה את חבירו טובע בים או ליסטים באין עליו או חיה רעה באה עליו ויכול להצילו הוא בעצמו או שישכור אחרים להציל ולא הציל או ששמע עכו"ם או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנים לו פח ולא גילה אוזן חבירו והודיעו או שידע בעכו"ם או באנס שהו' בא על חבירו ויכול לפייסו בגלל חבירו ולהסיר מה שבלבו ולא פייסו וכיוצא בדברים אלו עובר על לא תעמוד על דם רעך:

פירוש הגהות אמרי ברוך על שלחן ערוך חושן משפט תכ״ו

1 סמ"ע א' אם יש לו ממון להציל עצמו חייב לשלם. נ"ב דלפי הסברא נראה דאף אם אין לו ממון בעת הצלה חל עליו לחוב לשלם כשתמצא ידו. ויעוין לשון הרא"ש בפ' בן סורר:

2 סמ"ע ב' והרמב"ם והרא"ש והטור לא הביאו. נ"ב יעוין יש"ש ב"ק פ"ו סימן כ"ו ומובא במג"א סי' תקע"ד ס"ק וא"ו:

3 ש"ך א' כתבו מור"ם ביו"ד סי' כ"ו. נ"ב יעוין בחידושי ריטב"א לקידושין דף ח' ד"ה כלב רע ויעוין תוס' ב"ק דף ס' ע"ב ד"ה מהו להציל. ובפני משה על הירושלמי ס"פ החובל ובאס"ז לב"ק על דף קי"ד: תם ונשלם

« Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 425 Haggahot Imrei Barukh on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat, Klalei Tefisa »